Claude Code מאפשר לתת לכל Subagent זיכרון מתמשך משלו. המדריך מסביר כיצד להפעיל אותו, לבחור היקף מתאים ולתחזק אותו בבטחה.
תוכן מלא
## זיכרון מתמשך ל־Subagents ב־Claude Code
### הידיעה
Claude Code מאפשר להעניק לכל Subagent זיכרון מתמשך משלו. במקום שסוכן משנה יתחיל מאפס בכל הרצה, הוא יכול לצבור לאורך זמן ידע על מבנה הפרויקט, מוסכמות קוד, תקלות חוזרות והחלטות ארכיטקטוניות.
היכולת מופעלת באמצעות השדה `memory` בקובץ ההגדרה של ה־Subagent. לפני כל הרצה Claude Code טוען את הזיכרון של הסוכן, ובמהלך העבודה הסוכן יכול לקרוא ולעדכן אותו.
## הפעלה מהירה
צרו קובץ Subagent בפרויקט:
```text
.claude/agents/code-reviewer.md
```
והוסיפו לו את ההגדרה הבאה:
```markdown
---
name: code-reviewer
description: Reviews code for bugs, security risks, and project conventions
model: sonnet
memory: local
---
You are a senior code reviewer.
Before every review:
1. Read your memory and look for patterns or recurring problems.
2. Review the current changes using those prior findings.
After every review:
1. Save concise, reusable lessons to your memory.
2. Record project conventions, recurring bugs, and important architectural decisions.
3. Do not store secrets, credentials, temporary task status, or large raw outputs.
```
בהפעלה הבאה של הסוכן Claude Code ייצור ויטען עבורו ספריית זיכרון מתמשכת.
## בחירת היקף הזיכרון
| הגדרה | מיקום | מתי להשתמש |
|---|---|---|
| `memory: user` | `~/.claude/agent-memory/code-reviewer/` | ידע שימושי שחוצה את כל הפרויקטים |
| `memory: project` | `.claude/agent-memory/code-reviewer/` | ידע פרויקטלי שרוצים לשמור ב־Git ולשתף עם הצוות |
| `memory: local` | `.claude/agent-memory-local/code-reviewer/` | ידע פרויקטלי פרטי שלא צריך להיכנס ל־Git |
**המלצה מעשית:** התחילו עם `local`. לאחר שבדקתם שהזיכרון איכותי ואינו מכיל מידע רגיש, אפשר להעביר ידע נבחר ל־`project`. מומלץ גם להוסיף את `.claude/agent-memory-local/` ל־`.gitignore`.
## ודאו ש־Auto Memory פעיל
בקובץ `.claude/settings.json` של הפרויקט או ב־`~/.claude/settings.json` הגלובלי:
```json
{
"autoMemoryEnabled": true
}
```
אם משתנה הסביבה `CLAUDE_CODE_DISABLE_AUTO_MEMORY` פעיל, יש להסירו. כאשר Auto Memory כבוי, השדה `memory` אינו משפיע וה־Subagent לא מקבל גישה לכלי הזיכרון.
## יצירה והפעלה מתוך Claude Code
אפשר ליצור או לנהל Subagents באמצעות:
```text
/agents
```
ואפשר לבקש במפורש להפעיל את הסוכן:
```text
Use the code-reviewer subagent to review this PR.
Consult your memory before starting, and save reusable findings when done.
```
Claude Code עשוי גם לבחור את הסוכן אוטומטית לפי שדה ה־`description` שלו.
## מה קורה מאחורי הקלעים?
כאשר הזיכרון פעיל:
1. Claude Code מוסיף ל־system prompt של הסוכן הנחיות לקריאה ולכתיבה בספריית הזיכרון.
2. נטענות עד 200 השורות הראשונות או 25KB מתוך `MEMORY.md` — המוקדם מביניהם.
3. כלי `Read`, `Write` ו־`Edit` מופעלים אוטומטית כדי שהסוכן יוכל לנהל את הזיכרון.
4. העדכונים נשמרים ומשמשים את אותו Subagent בשיחות ובהרצות הבאות.
5. לכל שם של Subagent יש ספריית זיכרון נפרדת; למשל `code-reviewer` ו־`security-reviewer` אינם חולקים זיכרון.
## שימושים מומלצים
- **Code Reviewer:** זוכר הערות חוזרות, מוסכמות קוד ואזורים מועדים לתקלות.
- **Documentation Agent:** בונה מאגר ידע על רכיבים, APIs והחלטות ארכיטקטוניות.
- **QA Agent:** לומד אילו בדיקות נכשלות שוב ושוב ומה גרם לכשלים קודמים.
- **Refactoring Agent:** מכיר את דפוסי העיצוב והקונבנציות הייחודיות של הפרויקט.
## כללי תחזוקה ואבטחה
- שמרו בזיכרון עקרונות ותובנות חוזרות — לא לוגים גולמיים או סטטוס זמני.
- אל תשמרו סיסמאות, API keys, טוקנים, מידע אישי או תוכן של `.env`.
- בקשו מהסוכן לעדכן את הזיכרון בסיום משימות משמעותיות, לא אחרי כל פעולה קטנה.
- עברו מדי פעם על `MEMORY.md`, מחקו מידע שהתיישן ואחדו כפילויות.
- זיכרון מתמשך הוא הקשר שימושי, לא מקור אמת: עדיין יש לאמת קוד, בדיקות ותוצאות.
## מקורות
- [התיעוד הרשמי של Claude Code — Persistent memory for subagents](https://code.claude.com/docs/en/sub-agents#enable-persistent-memory)
- [הפוסט של Alon Wolenitz ב־LinkedIn](https://www.linkedin.com/posts/alonwo_%D7%90%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91-subagents-%D7%91-claude-code-ugcPost-7486312819139907585-bjiz/)